הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ נ' חברת הגיחון בע"מ - תאגיד הביב והמים של ירושלים בע"מ

פסק דין

מכוניתו של מר אהרון הלפרין, שהיתה מבוטחת אצל התובעת, ניזוקה כתוצאה ממכסה של ביוב שבלט לכביש. התובעת כמבטחת שילמה למר הלפרין את נזקיו בסך 5,079 ₪ אותם היא תובעת מן הנתבעת כמי שאחראית להחזקת בורות הביוב בעירית ירושלים.

הנתבעת טענה כי לא קיבלה דווח מוקדם על התקלה בבור הביוב או במכסה שלו, וכן טענה כי מדובר בבור ביוב שהותקן בצד הדרך במקום המיועד להולכי רגל, לכן האשמה מוטלת על הנהג. בפועל בעל הרכב מסר הודעה מאוחרת מאוד לנתבעת ובבדיקה שנעשתה לא התגלה כל ליקוי וגם לא בבדיקה שנעשתה 4 חודשים לפני התאונה, כבדיקה שגרתית.

הצדדים הוזמנו לדיון. כיוון שמדובר בסדר דין מהיר היה עליהם להגיע עם בעלי הדין, או הנהגים במקרה של תאונה. הנתבעת הגיעה עם עדיה ואולם התובעת הגיעה ללא הנהג מטעמה. בפתח הדיון טענה התובעת כי אין צורך בשמיעת עדים כיוון שקיים מעשה בית דין במחלוקת שבין הצדדים. מעשה בית הדין נובע מכך שמר הלפרין עצמו הגיש תביעה בבית המשפט לתביעות קטנות בירושלים בתיק ת.ק. 3689/09 בגין הנזק שנגרם לו כתוצאה מהתאונה הנ"ל הנובע מההשתתפות העצמית ששילם ומהפסד פרמיית העדר תביעות. ביום 23.12.09 קבע בית המשפט לתביעות קטנות כי הנתבעת – חב' הגיחון – אחראית לאירוע התאונה וחייב אותה לשלם לבעל הרכב את הפסדיו על אף שגם שם טענה הנתבעת שמדובר בבור שנמצא בצד הדרך. הנתבעת טוענת כי היה על התובעת להעלות את טענת מעשה בית הדין בהזדמנות הראשונה ומשלא עשתה כן היא מנועה מלהעלות הטענה לאחר מכן. הוריתי לצדדים להגיש סיכומים קצרים בשאלה זו. התובעת בסיכומיה לא התייחסה כלל לשאלת הצורך בהעלאת הטענה בהזדמנות הראשונה אלא רק לשאלה האם פסק דין של ביהמ"ש לתביעות קטנות יכול להוות מעשה בית דין. לענין זה ציטטה את החלטתו של כב' השופט רובינשטיין ברע"א 1958/06 אשר קבעה כי גם פסקי דין של בית משפט לתביעות קטנות יוצרים מעשה בית דין . הנתבעת טענה כי יש להעלות הטענה בהזדמנות הראשונה ומשזו לא הועלתה בכתב התביעה לא ניתן להעלותה עוד.

לטעמי, אין לקבל את טענת הנתבעת. בנדון דנן הועלתה הטענה על ידי התובעת בפתחו של הדיון הראשון בבית משפט. התובעת לא היתה אמורה לטעון טענה זו בכתב התביעה שכן מדובר בטענה משפטית וההזדמנות הראשונה לעלותה היתה בדיון בבית המשפט. אמנם, כיון שהתובעת ידעה שזו טענתה היתה אמורה להודיע על כך מראש לנתבעת ובכך היתה חוסכת מהנתבעת הגעה לדיון עם עדיה ולפיכך במסגרת פסק הדין שינתן לא יקבעו הוצאות לטובת התובעת.

כאמור, התובעת תובעת רק את הסכום שהיא שילמה למבוטח שלה וסכום זה מגיע לה לפי פסיקת בית המשפט לתביעות קטנות אשר הטיל את האחריות לתאונה על כתפי הנתבעת.

אני מחייב איפוא את הנתבעת לשלם לתובעת את הסך של 5,079 ₪ וכן את הוצאות האגרה כששניהם נושאים הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה, ומהסיבה המפורטת לעיל אינני עושה צו נוסף לענין שכ"ט עו"ד.

המזכירות תשלח לב"כ הצדדים העתק מפסק הדין בדואר רשום עם אישור מסירה.

ניתן היום, כ"ב כסלו תשע"ב, 18 דצמבר 2011, בהעדר הצדדים.

קלדנית: כרמלה עובדיה התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: